פרשת מצורע, למצוא את הטוב |עדנה ויג

פרשת מצורע, למצוא את הטוב |עדנה ויג
נקיון פיזי שהופך לרוחני
צילום : Pixabay

פסח מתקרב בצעדי ענק, ההכנות בעיצומן, ארונות, מדפים ועוד – מנוקים היטב, וזו ההזדמנות לתת חפצים שכבר לא נחוצים לך, למי שהם נחוצים לו. בענייני ניקוי הבית כל אדם מתאמץ, בעיקר לקראת חג הפסח, להוציא את כל החמץ. ומה עם הנשמה ? תוך כדי ניקיון פיסי, ייתכן שעולות בך תובנות בקשר אליך, עצמך. זה טוב, טבעי והגיוני. יש דברים בך שכדאי לנקות, יש דברים בך שכדאי לבער לגמרי. נאמר “סור מרע” את ה”רע” צריך להוציא, לסלק ולבער.

נקיון פיזי שהופך לרוחני | צילום : Pixabay
נקיון פיזי שהופך לרוחני | צילום : Pixabay

שאלה למחשבה: מה הם הדברים שבך שאת מזהה כ”רע” מבחינתך ? מה היית רוצה לשנות בך ? כיצד אפשר להוציא את הרע ?
הצעת תשובה: גישה אחת: * ניתן לעשות טוב, להגביר עוד ועוד את המעשים הטובים ואז הרע שבאדם יפחת וייעלם “מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך”
*דעה אחרת, אותה הביע דוד המלך: תחילה צריך “סור מרע” ורק לאחר מכן ” ועשה טוב” (תהלים ל”ד,15). ניתן לחזק דעה זו מהציווי שקיבלו בני ישראל במצרים לפני הפסח לקחת שה ב-י’ בניסן (רש”י פירש שזה היה שבת הגדול והיה נס גדול שהמצרים לא פגעו בבני ישראל שלקחו את אלילם וקשרוהו לרגל של המיטה) ולשומרו עד י”ד בניסן.

תחילה צריך “סור מרע”. לשחוט את האליל של מצרים, להפסיק לגמרי את הקשר לדבר שמסמל את המצרים ורק לאחר מכן יקבלו בני ישראל את הפסח ואת השיחרור והגאולה ממצרים.
יש הגיון בכל אחת מהדעות ולכן יש מקום גם לגישה הראשונה שכתבתי לעיל: להרבות את הטוב, ומכיון שבפרשה מדובר על מחלת צרעת, נמקד את הטוב בסיוע לאנשים חולים. ניתן לבקרם, לשמחם ולעודדם ובכך יגבר הטוב ויתמעט הרע.
בפרשה מסופר על אדם שלקה, לא עלינו, בצרעת וגם על בית שנהייתה בו צרעת. מאוד לא נעים להיות חולה בכלל ובצרעת בפרט. רחל המשוררת כתבה: “להקיץ בבית החולים בבוקר השכם / לקראת יום טפל, ולחוש / ננעצות בבשר לבבך, הינעץ וכרסם / שיני יאוש / מה יידע הבריא משעה הזאת הקשה?!

מאוד לא נעים שהבית לוקה בצרעת והאנשים שגרים בו צריכים להוציא את הדברים מהבית ואם זו אכן צרעת אף יצטרכו להרוס את הבית. זה נראה דבר רע בהסתכלות ראשונית, אך יש בזה דברים טובים, שחז”ל הצביעו עליהם “בשורה היא להם שנגעים באים עליהם” (הוריות י’,ע”א) רש”י פירש (ויקרא י”ד,34): “לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם…ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן”. רלב”ג פירש שהנגע חִייב להרוס בית שהיה רעוע וכך ניצל האדם מסכנה שחלילה הבית יתמוטט עליו. לכן על האדם לומר “כנגע נראה לי הבית” (ויקרא י”ד,35) זה נראה כאילו דבר רע (= “נגע”) אך בעצם יש בזה דברים טובים.

לאדם לא קל לראות את הטוב שבכל דבר שקורה לו, הרי אנו משתמשים ב”זכות הקיטור” לדברים קלים ופשוטים הרבה יותר, אך יש אדם שמצליח לראות את הטוב ומודה ל-ה’ בכל יום על אף שהוא נתון במצב קשה וממנו כל אחד ואחת יכול/ה ללמוד.
הוא נפצע בתאונת דרכים לפני כשש שנים, הוא מרותק למיטה, משותק ומונשם, אך הוא מכיר בטוב שיצא מהרע שארע לו. אלון פז הוא אדם מיוחד (למרות שהוא ענו ולא חושב כך על עצמו) הוא מדהים בהתמודדות המיוחדת שלו והוא אף מחזק את האנשים. אלון אמר: “איזהו עשיר? השמח בחלקו”. אני שמח בחלקי. העשיר זה ראשי תיבות עיניים, שיניים, ידיים ורגליים. מתוך זה, אני רק ‘עש’. בלי ה-י’ וה-ר’. אבל ‘עש’ זה גם ראשי התיבות: ‘עולם שלם’. אני עולם שלם. אני לא צריך בשביל זה ידיים ורגליים. אין לי את ה-‘י וה-ר’ וזה אומר עוד משהו שכמעט ואין לי: ‘יצר רע’ ולמה? כי אני נמצא בחדר הקטן הזה. בחוץ העולם גדול ואני יודע שבחוץ כמעט הכל זה גשמיות, חומריות, תועבה והבל הבלים. אני יודע שאני לא מפסיד כמעט שום דבר בחוץ. אני כאן בין ארבע הקירות ויש לי את כל הזמן שבעולם להיות עם הקב”ה, להתפלל, לבקש בקשות ולברך את כל העם הקדוש הזה. מה יותר טוב?”

עתה לקראת חג הפסח, את/ה עובד/ת הרבה ? את/ה מנקה את הבית ו”מקטר/ת” ? את/ה חושב/ת שקשה לך בחייך ? רגע! כדברי הרב שלום הרוש: “אל תתבכיין”. שמח שבאפשרותך וביכולתך לעשות דברים ולא זו בלבד שתעשה אותם, כדאי שתצרף לעשיה שירה ושמחה. חשוב על האנשים החולים, שנבצר מהם לנקות ולהכין דברים לחג. הם היו רוצים מאוד לעבוד קשה ולהתאמץ לכבוד החג.

שבת שלום (שבת הגדול). הכנות לחג הפסח בלב טוב ושמח.
עדנה ויג


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *