פרשת במדבר הולכים אל הלא נודע

פרשת במדבר  הולכים אל הלא נודע
ישראל במדבר עם ארון הברית
צילום פרויקט גוגל מתוך ויקפדיה

השבת נתחיל לקרוא את שאירע משנת השהייה השניה “במדבר” והלאה. התאריך בתחילת חומש “במדבר” הוא “באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים” (במדבר א’,1). בעת ההליכה במדבר היו לבני ישראל אתגרים רבים, סכנות (ש-ה’ הגן על העם מפניהן), מפגש עם עמים שונים, ועוד התמודדויות,

שאלה למחשבה: מה סייע לעם ללכת במדבר, למרות כל הקשיים?
הצעת תשובה: היה יעד ברור והוא – הגעה לארץ ישראל. כלל ידוע הוא שכאשר יש מטרה ברורה, הולכים בהתמדה ובנחישות כדי להשיגה.
היו דברים שהקלו על העם את העמידה בקשיי הדרך: התורה ומצוותיה. התורה ניתנה לעם במדבר, בהר סיני, ומשה אמר לעם את כל הדברים שאמר לו ה’ לומר בספר “שמות” ובספר “ויקרא”. זהו כלי קדוש שניתן לעם וגרם לו לשמור על מסגרת חיים ברורה. הנהגה טובה. היו מנהיגים קדושים – משה, אהרן והזקנים שדאגו לעם ולצרכיו.

ישראל במדבר עם ארון הברית | צילום פרויקט גוגל מתוך ויקפדיה
ישראל במדבר עם ארון הברית | צילום פרויקט גוגל מתוך ויקפדיה

השכינה שרתה בקרב העם. בפרשת “במדבר” מתואר סדר ההליכה במדבר, שהיה סדר קבוע, בו היה ברור מיקומו של כל שבט, כאשר אהל מועד נמצא באמצע “ונסע אֹהל מועד מחנה הלוִים בתוך המחנֹת” (במדבר ב’,17). העם היה בכל עת ההליכה במדבר ביחד, כפי שכתבה שמרית אור בשירה “אל הדרך” (לחן: נורית הירש) : “וגם אם ארוכה הדרך ורבה הדרך נעבור בה יחדו”, ועוד. למרות כל זאת, ההליכה במדבר לא היתה דבר קל ופשוט כלל. לאורך ספר “במדבר” יש טענות ותלונות של העם, ומסופר על קשיים עמם נאלצו הן המנהיגים והן העם להתמודד.

בדורנו, שוב הלכו יהודים במדבר, בדרך מאתיופיה וסודן לארץ ישראל. ניתן ללמוד על הדברים שעברו עליהם בעזרת ראיונות, ספרים, סרטים, הצגות ושירים. לדוגמא הסרט “עין לציון צופיה” שהסבר עליו ניתן לראות בלינק המצורף https://youtu.be/5tvQKvFVq3o
לזכר הנספים במסע מאתיופיה לישראל, נערך מדי שנה, בכ”ח באייר, ביום ירושלים, טקס ממלכתי ליד האנדרטה שהוקמה בהר הרצל. בטקס משתתפים נשיא המדינה, שרים, אלפים מבני הקהילה ומוקירי זכרם של הנספים. יהודי אתיופיה חלמו, התפללו וקיוו לזכות לשוב לירושלים. היעד היה ברור ומוגדר, הרצון היה חזק והם התאמצו לעלות לארץ ישראל דרך מדבר מסוכן.

חיים אידיסיס תיאר את שעבר עליהם בשירו “המסע לארץ ישראל” (לחן: שלמה גרוניך, שירה: מקהלת “שבא”). בשיר מתוארת ההליכה הקשה והמסוכנת במדבר ויחד עם זאת התקוה והא”ב (=אמונה וביטחון) שעוד מַאֲמָץ ויגיעו לארץ ישראל ולירושלים:

הַיָּרֵחַ מַשְׁגִּיחַ מֵעָל, עַל גַּבִּי שַׂק הָאֹכֶל הַדַּל, המִּדְבָּר מִתַּחְתַּי, אֵין סוֹפו לְפָנִים … הַמִּדְבָּר לא נִגְמָר, יְלָלוֹת שֶׁל תַּנִּים וְאִמִּי מַרְגִּיעָה אֶת אַחַי הַקְּטַנִּים: “עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, בְּקָרוֹב נִגָּאֵל, לא נַפְסִיק לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.” וּבַלַּיְלָה תָּקְפוּ שׁוֹדְדִים בְּסַכִּין, גַּם בְּחֶרֶב חַדָּה, בַּמִּדְבָּר דַּם אִמִּי, הַיָּרֵחַ עֵדִי וַאֲנִי מַבְטִיחָה לְאַחַי הַקְּטַנִּים: “עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, יִתְגַּשֵּׁם הַחֲלוֹם, עוֹד מְעַט נַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.” …עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת,בְּקָרוֹב נִגָּאֵל,לא נַפְסִיק לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹד מְעַט, עוֹד קְצָת, לְהָרִים עֵינַיִם, מַאֲמָץ אַחֲרוֹן לִפְנֵי יְרוּשָׁלַיִם.

מבצע שלמה | צילום לשכת העיתונות הממשלתית
מבצע שלמה | צילום לשכת העיתונות הממשלתית

עברנו את המדבר בו הלכו בני ישראל, לאחר יציאת מצרים, עברנו גם את “מדבר העמים” עליו ניבא הנביא יחזקאל “והבאתי אתכם אל מדבר העמים” (יחזקאל כ’,35), לפי פירושו של האברבנאל כגלות של ישראל בקרב העמים השונים, ועתה אנו “עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים” כפי שכתב נפתלי הרץ אימבר בהמנון “התקוה”.

כשם שיש קשר בין חומש במדבר לבין ספר ויקרא כולו, ובפרט, לפרשה המסיימת אותו, פרשת “בחוקותי”, אשר קושרת את השמירה על החוקים עם הימצאות בארץ ישראל, כך גם הנביא יחזקאל קושר בין הנושאים הללו ומשלב בנבואתו בפרק כ’ את המדבר עִם פסוקים על ארץ ישראל, שהיא “זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות” (יחזקאל כ’,6 וגם 15). משלב את המילה “בחקותי” – “ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם” (שם, 11 ופסוקים נוספים) עִם “קדושה” (“אני ה’ מקדשם”, שם,פסוק 12 ופסוקים נוספים) ועוד דברים עליהם דובר בחומש ויקרא, כקורבנות שמירת שבת ועוד.

מקישורים אלו עלינו להבין שכדי שנהיה ראויים להישאר בארץ ולא ללכת עוד במדבר, עלינו להכיר בכך ש”מאת ה’ היתה זאת”, שקיבלנו את ארץ ישראל וזכינו בשיחרור העיר ירושלים, ולהודות לו על כך. עלינו להכיר בו ולדעת ש: *”אני ה’ אלקיכם” (שם,5 ופסוקים נוספים) * ללמוד היטב את הכתוב בתורה, לשמור את מצוותיה ולשמור על קדושה ואחדות העם, כדי שלא נצטרך להיות עוד ב”מדבר העמים”, אלא המדבר יהיה כזיכרון של דבר שהיה בעבר, כדברי הנביא ירמיהו (ב’,2): “זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולֹתיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה”.
שבת שלום, שבת מברכין לחודש סיון, ויום ירושלים שמח! עדנה ויג

[email protected]


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *