הסכם: כל כתבי היד העבריים יוצגו באינטרנט ללא תשלום

הסכם: כל כתבי היד העבריים יוצגו באינטרנט ללא תשלום
פיסת היסטוריה. כתבי יד עתיקים
צילום: באדיבות הספריה הלאומית

הספרייה הלאומית והספרייה הבריטית הודיעו שהן חתמו על הסכם לשיתוף פעולה שבמסגרתו תבוצע דיגיטציה של לפחות 860 כתבי יד עבריים מהאוסף של הספרייה הבריטית. הדיגיטציה היא חלק מיוזמה של הספרייה הלאומית להקמת הספרייה הדיגיטלית הבינלאומית של כתבי היד העבריים. כתבי היד שייסרקו יצטרפו ל-1,250 כתבי היד שכבר עוברים דיגיטציה בספריה הבריטית ומונגשים באמצעות פרויקט קודם, במימון קרן פולונסקי. תודות לשני הפרויקטים הללו, כל 3,200 כתבי היד העבריים המצויים באוסף הספרייה הבריטית יקוטלגו באורח מלא, וסריקות דיגיטליות מן המקור של לפחות 2,110 כתבי יד יונגשו באמצעות הספרייה הדיגיטלית הבינלאומית של כתבי היד העבריים ובאמצעות אתר האינטרנט של הספרייה הבריטית.
בין הפריטים שייסרקו ייכללו כמה מכתבי היד העבריים החשובים ביותר שטרם פורסמו. הספרייה הלאומית, יחד עם הספרייה הבריטית, ינגישו את כתבי היד באורח מקוון הן לחוקרים והן לציבור הכללי. שיתוף הפעולה המדובר הוא חלק מיוזמה גלובלית רחבה יותר, בהובלת הספרייה הלאומית, במטרה להנגיש עשרות אלפי כתבי יד עבריים ממאות אוספים ברחבי העולם כדי שיהיו זמינים הן לחוקרים והן לקוראים מן השורה.

פיסת היסטוריה. כתבי יד עתיקים|צילום: באדיבות הספריה הלאומית
פיסת היסטוריה. כתבי יד עתיקים|צילום: באדיבות הספריה הלאומית

יצויין כי בספרייה הבריטית מצוי אחד האוספים החשובים בעולם של כתבי יד עבריים. הפריטים באוסף מייצגים תחומים רבים בספרות העברית, ובכללם מיוצגים באורח בולט במיוחד תחומי המקרא, התלמוד, הקבלה, הפילוסופיה והשירה. רוב כתב היד הם מימי הביניים והרנסנס, אך יש בהם גם כתבי יד מתקופות מאוחרות יותר, ואף מן המאה ה-19.
ההסכם בין הספרייה הלאומית והספרייה הבריטית יאפשר דיגיטציה של כתב יד שאינם זמינים עדיין באורח מקוון ואשר מצויים באוסף הספרייה הבריטית, ובכך תועשר הפלטפורמה לכתבי יד עבריים שהוקמה על ידי הספרייה הלאומית ואשר תציג את כתב היד העבריים המובילים בעולם באתר נגיש ונוח למשתמש.
בין כתבי היד הבולטים ביותר אפשר לציין את תנ”ך גסטר הראשון מן המאה העשירית, אשר כולל פרגמנטים מספר תהלים וכן תנ”ך גסטר השני מן המאות 11-12 הכולל קטעים מן החומש – שני ספרי התנ”ך הללו אוירו במוטיבים בסגנון אסלאמי; סידור לפי מנהג איטלקי שהועתק ועוטר באיטליה במאה ה-15; מחזור לפי נוסח אביניון עם איורים בשוליים, מפרובנס (שנת 1541) וכן ספרי הכתובים ביד בפרסית יהודית, כמו למשל משנה תורה של הרמב”ם שהועתק בפרס בשנת 1549/1550 ועוד.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *