על הכבוד

על הכבוד

לפני מספר שנים הייתי בסיטואציה של ויכוח עם דיירים בדירה של ההורים שלי. עד אז לא קרה לי ב”ה דבר כזה- לראשונה בחיי הרגשתי שמישהו דרך לי חזק על ה’כבוד’ והשפיל אותי ואני חייבת לעשות מעשה ו’להציל’ את כבודי. השקעתי הרבה מחשבה מה ביכולתי לעשות ואיזו תגובה להגיב, ולא מצאתי דרך להציל את הכבוד האבוד. פתאום ראיתי שכל ניסיון שלי למחות על הביזיון, לא מכבד אותי אלא רק מרחיק אותי מהכבוד ומקטין אותי. היה לי קשה לשתוק. אבל הבנתי שאהיה מכובדת באמת אם אשמור על המקום שלי בשתיקה ולא אגרר. זה הפתיע אותי הגילוי הזה אפילו שלמדתי מקטנות: מי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו.

אז מהו הכבוד?
אנחנו רגילים לחשוב אוטומטית שכבוד זה משהו שזולתנו מעניק לנו. יש לנו כבוד כאשר מכבדים אותנו מבחוץ, זהו לא דבר עצמי. בנוסף, אם יש לנו ‘סכום’ מסוים של כבוד, כאשר נחליט להעניק חלק ממנו לזולתנו, הרי שישאר לנו פחות כבוד. לכן רבים מאיתנו נרתעים מלכבד את האחר. אם אני מכבד אותו, סימן שהוא טוב ממני ואני שפל. שפל אני לא אוהב להיות…
אבל האמת היא, שהכבוד לא מתחיל מבחוץ אלא מבפנים. קודם כל צריך שהמעלה שבתוך האדם תופיע מתוכו ותתגלה בדרך כלשהי. (הזולת יפגש בהנהגותיו הטובות או בדברי חכמה שאומר למשל). אח”כ צריך שהזולת שנפגש בגדולה יהיה אחד שמסוגל לשמוע ולראות אותה ולהעריך ולהוקיר אותה. אם יהיו הדברים שייכים אליו, הוא מקבל את הכבוד, את ההשפעה הטובה ומגיב. התגובה שלו היא מה שאנחנו רגילים לקרוא לו כבוד- זהו הכבוד החיצוני שאדם מכבד את זולתו.
דוגמא- אישה אחת מקבלת עזרה יוצאת דופן מהשכנה שלה. היא מעריכה את זה מאוד ומושפעת מכך. בתגובה היא מתחילה ליקר ולכבד את השכנה שלה.
זהו תיאור על כבוד בשל מעשה. אבל האמת שהכבוד נובע מהתחושה שיש מעלה מיוחדת באישה שהיא זו שגורמת לה לנהוג באופן שנהגה.

איזהו מכובד-המכבד את הבריות
כבוד עמוק אפשר לחוש באמת גם כשפוגשים אדם ולא את מעשהו. כך נוכל לכבד את עצם האדם ועצם המעלות הכי טבעיות שיש בו. אולי בגלל זה אומרים חז”ל- המכבד את הבריות. בריה זו הרמה הכי בסיסית. גם לאמבה ולנמלה קוראים בריה. זה האדם לפני שזכה למעלותיו הנוספות. המכובד האמיתי הוא זה שמכבד את הבריות. אותו אחד שיש לו את הכישרון לראות בכל בריה ובכל אדם את המעלה הפנימית שלו ולכבדם.

הקלישאה אומרת: אם תרצי להיות מלכה, כבדי את בעלך כמו מלך, אם תזלזלי בו תהיי את עצמך סמרטוט.
זה לא רק בגלל שהוא בעלך/אשתך והוא מייצג אותך ופאדיחה להיות נשואה לבן זוג לא יוצלח, אלא בגלל שמי שמכבד/ת, מי שמסוגל/ת להכיר במעלות הכי בסיסיות של בן זוגה, מי שמסוגל/ת להכיר במעלות הכי בסיסיות של אשתו, אפילו במעלות בעצם היותו איש/היותה איש/ה בלי שתוכיח/יוכיח הצלחה או כשרון מיוחד מעבר לכך, יקלוט לתוכו את כל המעלות שהוא רואה ויתעדן ויהיה לאדם מכובד.

כשהייתי ילדה
חלמתי להתחתן עם צדיק נסתר כמו בסיפורים
יושב ומוכר בחנות, אבל צדיק וגאון וירא אלוקים בלי שאף אחד יודע.
כשהתחתנתי הבנתי. שבעצם כל אישה מתחתנת עם צדיק נסתר וכל איש מתחתן עם פנינה כמוסה. הנשמה שלהם, הכישורים שלהם והגודל שלהם חבויים. אם נשכיל ונראה כמה גדולה הפנימיות החבויה בפנים, כמה יקרה ה’אות’ של בן/בת הזוג שלנו, נזכה בע”ה לשפע של ברכה וצמיחה משותפת.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *