המלחין קובי אשרת חתום על אלפי לחנים אשר מלווים את פס הקול הישראלי, מ "הללויה" והזכייה המפורסמת בארוויזיון, עבודתו כקונסול התרבות בלוס אנג'לס, שיתוף הפעולה עם עדן בן זקן. ראיון אישי על כל התחנות המשמעותיות בדרך
בימים אלו התפרסמה ברשת החברתית קבוצה חדשה של קבוצת אוהבי זמר ושירה, חברי הקבוצה המונים למעלה מ 900 איש, יצאו בקריאה לשר החינוך להעניק למלחין קובי אשרת את פרס ישראל. ניתן למצוא אותה בפייסבוק תחת השם "פרס ישראל למלחין קובי אשרת".
אשרת הוא מהיוצרים הבולטים של הזמר העברי. הוא יצר והלחין שירים המהווים כיום נכסי תרבות ישראלית, בהם ‘הללויה’, ’ילדונת’, ‘16 מלאו לנער’ 'גלי' , דוגמאות נוספות שהשפיעו רבות על הזמר הישראלי לאורך ההיסטוריה. במקביל התמסר אשרת גם לקריירה של עיבוד מוסיקלי והפקה עבור זמרים ויוצרים, ואף קיבל את פרס אקו”ם על מפעל חיים אשר הניב למעלה מאלף יצירות ישראליות.
בחרנו לשוחח עם המלחין קובי אשרת על התחנות המשמעותיות בעשייה המוזיקלית והחברתית שלו.
יצרת את פס הקול הישראלי במשך שנים רבות, הלחנת למעלה מאלף לחנים ישראלים ובינלאומיים, האם תוכל למנות שלוש תחנות מרכזיות במסע שלך שבהן אתה הכי גאה?
"תחנה ראשונה – כשהייתי בן 14 זכיתי בתחרות כשרונות של מעריב לנוער בת"א וקיבלתי פרס – להקליט באולפני הרדיו בירושלים. זו בעצם הייתה התחנה הראשונה שלי בעולם המוזיקה ואני גאה בה מאד. תחנה שנייה – כשעברתי לת"א בלי שום פרסום והתחלתי לעבוד. זה ממש מרגש לחשוב על זה שהצלחתי לפרנס משפחה מבלי שממש הכירו אותי" הוא מוסיף ו"התחנה שלישית – זכייה באירוזיון עם "הללויה" של חלב ודבש".
מקבל את הזכייה בעקבות השיר הללויה
לא הרבה אנשי מוזיקה הצליחו להישאר עדכניים משך חמישה עשורים ואשרת נמנה על הבודדים שעשו זאת, אני מספרת לאשרת שגדלתי על השירים וההפקות שלו בשנות השמונים ויכולה למנות שירים רבים והפקות שבהם צפיתי.
איך מצליחים להישאר כל הזמן מעודכנים ובאילו דרכים אתה פונה לדור הצעיר, לדוגמא שיתוף הפעולה עם עדן בן זקן?
"השילוב עם עדן בן זקן – זו יוזמה של מירי רגב, וזה היה רעיון מצוין לצרף את הדור החדש והישן ולעשות גרסה חדשה. יש בזה משהו רענן" משיב אשרת.
"בנוסף חתמתי על חוזה עם משרד החינוך. כל בתי הספר לומדים את לחני ואני מופיע בטקסי סיום. זה חשוב לי כי אני רוצה להנחיל לדור הצעיר את הטקסטים הנפלאים של לוין קיפניס, רחל שפירא ועוד כותבים אחרים ונפלאים, ואני רואה בזה סוג של שליחות. לאורך כל הדרך אהבתי לכתוב שירים לילדים – "ראש כרוב", "הצריף של תמרי הנגר" והשתתפתי בהמון פסטיבלי ילדים וזה אושר וגאווה גדולה.ישנה יוזמה נוספת של משרד החינוך בה אני לוקח חלק – "קולות רבים" במסגרתה הופעתי עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית יחד עם 2500 ילדים וכולם שרים ביחד. זה היה מרגש ומצמרר".
בנוסף מציין אשרת, שלאחרונה יצא לאור ספרה של רינת גור העוסק במעבר למסגרת חדשה ולכיתה א'"הילדה שהלכה אחורה" לו הוא כתב את המוזיקה יחד עם אשתו לשעבר אלישבע אושרת. הספר נמצא כרגע במסגרת קידום ומימון פרויקטים יצירתיים, שפונה לקהל ההורים ומציג את הקשיים הכרוכים בעלייה לכיתה א ומסייע לקטנטנים לצלוח את שלב המעבר מהילדות הקסומה בגן למסגרת היותר מחייבת של בית הספר.
הספר הוא חדשני והשירים בו הם חלק מעלילת הסיפור, לא סתם שירים, מציין אשרת, אלא שירים מקדמי עלילה. מבחינה טכנולוגית, השירים הם בתוך הספר, וכל ילד יוכל לסרוק ולשמוע את זה בטלפון או בטאבלט. לינק לפרויקט :jumpstarter.co.il/projects/1979
הפזמונים שקובי אשרת חתום עליהם הם מלודיים מאוד, כיפיים מאוד ולא בכדי זכו להכרה עולמית.
קל להתחבר לעיבודים שלך הרבה פעמים משום שהם מדברים על רגשות, אהבה וכיסופים. אתה מצליח לקחת נושאים גדולים ולהפוך אותם לקליטים ונגישים, איך עושים את זה?
"בורכתי והיה לי מזל שכתבתי עם הרבה כותבים גדולים – אהוד מנור, רחל שפירא ועלי מוהר ועוד רבים ונפלאים – כל אלו נתנו לי את ההשראה. הם נתנו טקסט שהוא סיפור שצריך להתאים לו מוזיקה. בעזרת המנגינה גרמתי לטקסט להיות מרגש!"
במסגרת המסע שלך פגשת אנשים חשובים בכל העולם, אני זוכרת את הקרבה שלך ושל עדה למשפחת קלינטון, מי הם האנשים שעבורך הפגישה אתם הייתה המשמעותית ביותר?
"הפסגה הייתה כשכשמשתי כקונסול תרבות של ישראל בארצות הברית, שם פגשתי את המפיק והמלחין קווינסי ג'ונס, החיבור היה מיידי – נהיינו חברים טובים, שתינו קפה ושוחחנו כמו חברים. אני לא יודע אם אי פעם יקום לנו מישהו ברמתו".
ובזמן שהיית קונסול התרבות של ישראל בארה"ב, מהן התובנות שהבאת איתך מארצות הברית חזרה לישראל?
"מילאתי את התפקיד הזה מתוך שליחות ועשיתי הכל כדי לקדם את התרבות הישראלית ולחזק את הקשר עם הקהילה היהודית בתפוצות. אני הגעתי בתקופת האינתיפאדה השנייה, בשנת 2001 והיה מאתגר מאוד ורק בעזרת אירועי תרבות מכוננים הצלחנו ליצור איזו שהיא קרבה, כי חשבו שישראל היא כובשת ואנחנו "הרעים".
"מה לדעתך מייחד את השירה העברית ובמה שונה האוזן הישראלית?"
הוא עונה בנחרצות "היום כבר אין הבדלים. היום כולנו חיים בכפר גלובלי. פעם באירווזיון כל מדינה הייתה מיוצגת עם הזמר או הלהקה בשפה שלה והמוזיקה האותנטית שלה והיום כולם שרים באנגלית הכל השתנה וכולם עושים את אותו הדבר, זו מהלומה תרבותית. כולם מחקים את כולם כדי להשיג אותה מטרה והערך האמנתי נדחק אחורה".
הקריירה של קובי אשרת שזורה בעולם הלהקות הצבאיות והוא גם היה חלק מאחת מהן, "ידוע כי כתבת שירים רבים ללהקות הצבאיות, השירים שלך מלאי אהבה לישראל, מה המשמעות של אהבת המולדת עבורך בתוך המקצוע?"
כאשר מתחילים לדבר על ישראל, אשרת מחייך " תשמעי זה המקום שבו גדלתי ובה חוויתי את הילדות המאושרת שלי שהשפיעה על כל הוויתי ומי שאני, ועם כל הפגמים והמומים זו הארץ שלנו ובשום מקום אחר לא יהיה לנו טוב מאשר כאן. זו עובדה שאין עליה עוררין, אני אוהב את המולדת שלי ונהנה ממנה".
אני יודעת שיש לך שורשים יווניים, האם חשבת אי פעם לעשות מחווה להורייך ולשורשים ולהפיק משהו יווני?
האמת היא שהמוזיקה היוונית לא הייתה בבית כשהייתי ילד ואני גדלתי בארץ ישראל של הדודאים והפרברים וכל הדברים היפים שנעשו כאן בזמנו והתפתחתי ואז התחיל הרוקנרול ורק מאוחר מאוד נחשפתי למוזיקה היוונית הנפלאה. יצא לי פעם אחת ניהלתי מופע של הגשש והלחנתי את "מאז מקדם לעולם " שכתב יוסי בנאי ז"ל, ופתאום יצאה לי מנגינה יוונית לחלוטין! אבל בגלל המדיניות של הגשש לא לפרסם את השירים, אלא לפרסם את המופע – השיר לא התפרסם וחבל.
לאחר כל השנים האלו של היצירה, אני די בטוחה שיש נוסחה מנצחת. האם אתה יכול לשים את האצבע על התמורות שחלו במהלך השנים ולאורך הקריירה בנוסחה הזו?
"לדעתי אין נוסחה, או שנופלת עליך המוזה או שלא. השינויים הם במוזיקה, שהיום לדאבוני היא נטו רייטינג, כמה הופעת וכמה צפיות השגת. הכל אינסטנט, הכל רייטינג" הוא מוסיף.
אשרת בוחר לדבר על הנושא באמצעות אחד מהשירים הכי קאנוניים שהלחין, "השיר "גלי" שהלחנתי למילים של אהוד מנור – מלווה אותנו כמה עשורים ולדעתי גם ישאר כאן לנצח, לעומת מה שמיוצר היום שהוא מוצר מדף מהוקצע ובהרבה מקרים לא ישמעו אותו קדימה"
במשך כל כך הרבה שנים קובי אשרת יצר את נכסי צאן הברזל שלנו באופן שובה לב ואוזן, הוא אמן פעיל שלא מפסיק ליצור, להחלין, לעבד ולהקסים גם את הדורות הצעירים יותר. מכלול היצירה שלו, המעיין הנובע והקלאסיקות הקאנוניות מהווים יחד את כל הגורמים והסיבות להעניק למלחין הלאומי את פרס ישראל ביום העצמאות הבא.