לנצל את הכוח לקדושה

לנצל את הכוח לקדושה
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן
צילום: ויקיפדיה

פרשת כי תשא מלמדת כיצד לעשות את העולם דירה ומשכן לבורא, באמצעות החדרת הקדושה בתוך הגשמיות

השבת נקרא את פרשת “כי תשא” בה מסופר על חטא העגל ומחצית השקל, ובין לבין ממשיכה התורה בהכנות לבניית המשכן וכליו. אחד הכלים שהיה שימושי מאוד במשכן ובמקדש הוא הכיור, בו רחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני עבודת הקודש. סביב בנייתו של הכיור מסופר במדרש: כשנתבקשו בני ישראל להביא תרומות לטובת בניית המשכן, הגיעו הרבה מאוד דברי ערך. אחת התרומות הגיעה מנשות ישראל שהביאו את המראות האישיות שלהן, אותן רצו לתרום למשכן. בהתחלה ביקש משה לדחות את התרומה הזו, בנימוק שלא ראוי להביא למשכן- שמייצג את שיא הקדושה בעולם, את המראות- שתכליתן הוא הפיתוי החומרי ובלשון המדרש :”היה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע”.

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן|צילום: ויקיפדיה
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן|צילום: ויקיפדיה

הקב”ה דחה את טענת משה, והורה לו להשתמש במראות, אותן מחבב הקב”ה מכל התרומות. הסיבה לכך היא השימוש שנעשה בהן, על מנת להרבות את הילודה של בני ישראל במצרים- גם בזמנים הקשים. מהמראות הללו קושט בהמשך הבסיס לכיור במשכן.
הסיבה לחביבות המיוחדת, קשורה בתכלית לשמה ברא הקב”ה את העולם – לעשות את העולם דירה ומשכן לבורא, באמצעות החדרת הקדושה והרוחניות בתוך הגשמיות החומרית. ככל שמדובר בכלי נחות ומגושם יותר, שעושים בו שימוש לקדושה, כך גדלה החביבות שלו בידי הבורא.
כשנתקלים באובייקט שכוחו השלילי הרסני, אסור להיבהל ממנו ולהיחסם מפניו: צריך לזכור שהתכלית לשמה הוא נברא היא, כדי לנצל את הכוח שלו לקדושה.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *