האזנה עריבה

האזנה עריבה

פרשת האזינו מזמינה אותנו ללמוד על כוחה של האזנה והקשבה גם לשמיים אבל גם למי שנמצא לידנו

עדנה ויג

בראש השנה וביום הכיפורים פנינו ל-ה’ בתפילות ובבקשות ו-ה’ האזין לדברינו, השבת בפרשת “האזינו” פונה משה לשמים ולארץ שיאזינו לדבריו. רבי אברהם בן עזרא (=ראב”ע) פירש את המילה “האזינו” “מגזרת אֹזן, כאילו אמר: “הטו אֹזן”. משה אמר “את כל דברי השירה הזאת באֹזני העם” (דברים ל”ב,44) חובה להאזין היטב לדברי השירה, בקשר לכך אמר רבי משה בן נחמן (=הרמב”ן) (דברים ל”ב,2): “השירה הזאת…כוללת כל העתידות למו (=לעם) ואם היא קטנה בדיבור”, בבחינת מעט המכיל את המרובה. פסוקי השירה הם מאוד חשובים ומכילים נושאים רבים ועוסקים בעבר, בהווה ובעתיד. חשוב ללמוד מהם מה ה’ עשה למען עם ישראל, מה ה’ דורש מעמו, כיצד עלינו להתנהג ומה קרה, וחלילה עלול לקרות, אם לא נתנהג כראוי ומה יהיה בגאולה (במהרה בימינו, אמן).

האזינו השמיים ואדברה | צילום מתוך אתר pixabay
האזינו השמיים ואדברה | צילום מתוך אתר pixabay

פרשנים שונים הסבירו ש”שמים” ו”ארץ” הם סוגי אנשים שונים. רבי חיים בן עטר (בעל “אור החיים”) כתב שמשה רצה לדבר עם כל המעמדות שבעם ישראל, עם הגדולים והחשובים וגם עם המון העם. משה כינה את הגדולים “שמים” ופנה תחילה אליהם “האזינו השמים” כי כאשר גדולי העם ילכו בדרך הנכונה, אז “ותשמע הארץ” הם המוני העם הנמשלים ל”ארץ”.

“האזינו” היא גם פניה אלינו, האנשים, שנאזין לדברי ה’, שנמסרו לנו בתורה על ידי משה, וגם נאזין אל האנשים שמדברים אתנו, לבני המשפחה, ולאנשים נוספים וגם נאזין לקול הגוף וגם לקול הנשמה הדוברים אלינו. את/ה מאזין/ה בכיף לשיר יפה, לתוכנית מעניינת ועוד, אך האם את/ה מאזין/ה בכיף גם לבת/ בן הזוג / להורה / לילד / או לכל אדם שמדבר אליך ?

האזנה עריבה | צילום מתוך אתר pexels
האזנה עריבה | צילום מתוך אתר pexels

שאלה למחשבה: למה כדאי להאזין?
הצעות תשובה:
*האזנה מראה על אהבה לאדם הדובר אליך, על אכפתיות והתענינות במה שברצונו לספר. הפסיכולוג, ד”ר מרטין סליגמן אמר: “מהאנשים שאנחנו אוהבים ושאוהבים אותנו אנחנו רוצים לא רק שיאזינו בצורה טובה, אלא גם שיאזינו בתדירות גבוהה.”

*כאשר מאזינים באמת ומתרכזים בדברים הנאמרים, ניתן להבין טוב יותר את הנאמר, וגם את שלא נאמר במלים ממש, אך נאמר בשפת הגוף של האדם הדובר.

*בהאזנה ניתן למנוע מריבות, מחלוקות ואי – הבנות, כי כאשר את/ה מאזין/ה אפשר לדייק יותר ואז מסתבר שהאדם, שאמר דבר מה, לא התכוון בדיוק למה שאת/ה פירשת והבנת.

*האדם שלדבריו את/ה מאזין/ה, חש בהקשבתך ומוכן לספר ולשתף בדברים שאולי אין לו למי לספרם.

*האזנה יכולה לגרום לאיזון של האדם שדובר (שיווי משקלו הגופני של האדם קשור באוזן שלו, וניתן אולי לומר שגם שיווי משקלו הנפשי של האדם תלוי באיבר זה, אך אלו אזניו שלו ששומעות את הדברים שהוא מספר וגם האזניים של האדם המאזין שמסייע לו בשמירת איזונו), בשחררו את הדברים שמעיקים עליו ומערערים את שלוות נפשו וביודעו שהמאזין חפץ בטובתו, מקשיב לו ומשתתף בחוויותיו וברגשותיו.

בערוץ הידברות פורסמה כתבה בשם “למען ה’, תקשיב לי” (כ”ד חשון תשע”ד): “הכלי הבסיסי הראשון שלנו כהורים וכמחנכים, בבואנו ליצור קשר עם ילדינו ותלמידינו, הוא הקשבה. מבלי הקשבה נכונה ואמפתית, לא יעבור השדר הרצוי לתלמיד. הוא יקלוט שכל מטרתנו היא רק “לחנך” אותו, שאיננו מעוניינים בטובתו האמיתית, ושלא אכפת לנו ממנו באמת. הקשבה נכונה דורשת מאמץ. בלא השקעת מאמץ לא ניתן בשום אופן להקשיב כראוי. מסיבה זו, כאשר אין לנו אפשרות להשקעה, בשל קוצר זמן או טרדה כלשהי, לא נוכל להקשיב כראוי.

קדושה אני מבקש \ צילום אתר pixabay
קול דממה דקה צילום אתר pixabay

הקשבה אמיתית היא דרך שבאמצעותה אנו זוכים לשמש כלי קיבול לרגשות הזולת, באמצעותה אנו זוכים להקל מעליו את תחושת הבדידות, לעזור לו לשרוד בזמני מצוקה, ולצמוח בזמנים רגילים. הקשבה היא כמו מים בהם אנו משקים צמח צמא. קיים הבדל רב בין צמחים המקבלים מים, לבין צמחים המשוועים למים ואינם מקבלים.”

*האזנה מאפשרת בעקבותיה הבעת דעה על הדברים שנאמרו, כך שהאדם שדיבר יהיה מוכן להקשיב ואולי יסכים לשנות את דרכו ולתקן את שצריך תיקון.

לא פשוט להאזין לדברי אדם, שלעתים הם ארוכים וצריך אורך רוח כדי לשומעם עד תומם, ולעתים הם עצובים ומעציבים את השומע, או לא ממש מעניינים, אך חשוב להקשיב זה לזה ובוודאי חשוב להאזין לכל דברי התורה, שלדעת פרשנים שונים וביניהם רבי לוי בן גרשום (=רלב”ג), הם מכונים “שירה”.

שנה טובה ומבורכת. פיתקא טובה, חג שמח! יהי רצון שנאזין (וגם יאזינו לנו) ונשמע (וגם נשמיע) בשורות טובות!


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *