חידה באמצע הדרך

חידה באמצע הדרך


ספרו של דר’ אלון גלעדי – “חידה באמצע הדרך – הרהורים חדשים על ישעיהו ליבוביץ” . על פי דר’ גלעדי בכל יצירה אנושית, ועל אחת כמה כזו העוסקת במאמץ האין סופי לעבודת האל, קיימים שלבי התפתחות וגם שלבי נסיגה וניוון, כמו אלה הבולטים כיום. גם ימים של התפתחות וגם זמנים של נסיגה מחייבים שינוי מתמיד לעבר ההתפתחות הנכונה של מעמד האדם בפני האל, שלעולם לא תושג במלואה.

“העולם הנתון לגילוי באמצעות שכלנו , עומד על הדברים הפשוטים. אך ככל שהדברים הבסיסיים פשוטים יותר, כך רב הקושי לגלותם ועל אחת כמה רב הקושי לפסוע בהם.”

במילים אלו נפתח ספרו של דר’ אלון גלעדי – “חידה באמצע הדרך – הרהורים חדשים על ישעיהו ליבוביץ” . על פי דר’ גלעדי בכל יצירה אנושית, ועל אחת כמה כזו העוסקת במאמץ האין סופי לעבודת האל, קיימים שלבי התפתחות וגם שלבי נסיגה וניוון, כמו אלה הבולטים כיום. גם ימים של התפתחות וגם זמנים של נסיגה מחייבים שינוי מתמיד לעבר ההתפתחות הנכונה של מעמד האדם בפני האל, שלעולם לא תושג במלואה.

התורה לא ניתנה לאדם הראשון וגם לא לנוח. לא לאברם, לא לאברהם ולא ליעקב -ישראל. היא ניתנה על פיה למשה, לעם ישראל ולאנושות וגם זאת לא כשלב סופי של עבודת האל, שהרי המאמץ להשגתה הינו נצחי ומצוי תמיד כ”חידה באמצע הדרך.

הדת בימינו על גווניה מתאפיינת בהתרחקות דרסטית מיסודותיה, ומהתפתחותה הנכונה – התרחקות העוסקת במיסטיקה, התרחקות בעלת יסודות מסוגרים ולעיתים אף משיחיים, כזו המתאפיינת בהתפתחות שאינה רציונלית במשך שנות דור, או זו הרואה עצמה כחופשית אך בפועל גם היא אינה מובילה לעבודת האל הראויה.
הניוון וההליכה אחורנית בהתפתחות האמונית והמוסרית מתאפיינים ברובם בכפייה כזו או אחרת של חצרות ומתווכים – בין בכפיה חוקית, בין בכפיה קהילתית, ובין בכפייה סמויה ופלורליסטית לכאורה של העדר בסיס ראוי, להבדיל מהתפתחות בלתי אמצעית של המחשבה הרציונלית, החופשית והמופתית.

ישעיהו ליבוביץ פתח את שלב התיקון המודרני המהותי של האמונה והמוסר הכלליים והיהודיים בפרט, המצויים כיום במשבר חמור שאת תוצאותיו אנו רואים ביום יום. היה זה שלב של זעקה, של פרובוקציה לשם התפקחות לנוכח תהליך חמור זה של התנוונות הדת והמוסר על סוגיהם והתרחקותם מיסודותיהם. אך זעקה והתראה אינם התיקון עצמו אלא שלב של התיקון. זהו השלב הראשוני של הפסיעה המחודשת בדרך עבודת האל התבונית – החופשית, האמיתית.
בספרו “חידה באמצע הדרך” מבקש אלון גלעדי להיענות לקריאתו של ליבוביץ ולהתחיל את החזרה ליסודות האמונה המופתית והתבונית – זו שאינה תלויה בדבר, זאת שאינה נתונה לאיש כזה או אחר אלא לאמת ולה בלבד, הנתונה לגילוי על ידי כל אישה ואיש.

ישעיהו לייבוביץ  | צילום מתוך ויקפדיה
ישעיהו לייבוביץ | צילום מתוך ויקפדיה

בהתאמה לאבחון יסודות המשבר האמוני-מוסרי והמוסרי-הומניסטי, מבקש דר’ גלעדי להיענות לקריאתו של ליבוביץ דווקא מתוך הפרכה מופתית של עיקרי תוכחתו. מתוך הפרכה זו עובר גלעדי משלב הזעקה לשלב התיקון עצמו – לבואה המחודש של הדת התבונית, החופשית, המופתית והאוניברסלית. דת בה כל אחת ואחד מוזמנים לעצב באורח מופתי את פרשנות עיקריה, את פרשנותה המופתית של התורה ואת ההלכה החדשה-ישנה בדבר קיום עול תורה ומצוות.

גלעדי מבקש להראות באורח מופתי כי בדומה למדע, כך גם המוסר והאמונה הינן צורות מחשבה אנושיות, שמסקנות עובדתיות, רציונליות ואוניברסליות בצידן וזאת בשונה מעמדתו של ליבוביץ. מכך נובע בין היתר כי קיים מוסר אובייקטיבי וקיימת אמונה אובייקטיבית; קיימת פרשנות אובייקטיבית לתורה וקיימת הלכה מופתית, אשר נתונות לגילוי מתמיד של כל אחת ואחד מאתנו, וכך גם להפרכה מתמדת.

ד"ר אלון גלעדי | צילום מתוך עמוד הפייסבוק
ד”ר אלון גלעדי | צילום מתוך עמוד הפייסבוק

מכאן פתוחה הדרך לחזרה מודרנית ומתקנת ליסודות האמונה המונותאיסטית והמוסר גם יחד – יסודות של דת ומוסר חופשיים ואוניברסליים, בדרך הנכונה לעבודת האל – מתלמוד תורה ללימוד תורה

. דר’ אלון גלעדי – יליד 1964( פתח תקווה(. עורך דין תל אביבי. בעל תואר ראשון ושני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב )תזה בהנחיית פרופ’ דפנה ברק-ארז(, ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב )בהנחיית פרופ’ אסא כשר ואלברטו ספקטורווסקי(. מחבר הספרים “הרשות הרביעית – מדוע יש מקום לרשות חברתית-עצמאית במדינה הדמוקרטית-ליברלית?”, “הזדמנות לצדק חברתי”, ו”מעגלי ילדות”.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *