פרשת משפטים מלמדת אותנו הרבה דינים ולקח אחד חוב – גם את המצוות שיש להן רציונאל, חשוב לקיים בצייתנות
השבת פרשת 'משפטים' מגיעה בהמשך לתיאור מתן תורה שהופיע בפרשה הקודמת, ועוסקת בעיקר בעניינים סוציאליים- מצוות שבין אדם לחברו – היחס לעבד, דיני נזיקין, אחריותם של שומרים ועוד.
באופן כללי, מחולקות המצוות לשלושה סוגים: ה'חוקים'- מצוות שאין להן הסבר שכלי, ומקיימים אותן רק בשל ציווי הקב"ה (טומאה וטהרה וכד'). ה'עדות'- ציוויים שלא היינו יוזמים את עשייתן, אבל ניתן להבין את ההיגיון שלהן בשל היותן מצוות המהוות סמלים לאירועים היסטוריים כמו שבתות וחגים. הסוג השלישי הוא 'משפטים' מצוות הגיוניות שהשכל מחייב אותן (איסור רציחה גניבה וכד').
בפרשה שלנו מופיעות מצוות מסוג ה'משפטים'- כשם הפרשה. חריג לזה הוא האיסור לאכול בשר וחלב, שאין לו הסבר מלבד קיום רצון הבורא. הסיבה שגם מצווה זו שהיא 'חוק' מופיעה בפרשת 'משפטים', נושאת מסר: כשם שאת החוקים שטעמם לא ידוע, מקיימים בצייתנות- מכיוון שכך ציווה ה', כך גם את המצוות שיש להן רציונאל, חשוב לקיים בצייתנות – קבלות עול מלכות שמים.
כך אנחנו מבטיחים, שגם אם יום אחד האווירה הציבורית תשתנה ותגלה הבנה למה למעשים שעד לא מכבר נחשבו לבלתי מוסריים, עדיין נקיים את המצוות הללו בזכות היותם ציווי אלוקי, וכך שומרים על המוסר.